כידוע, שכר הבכירים ברשויות המקומיות נגזר ממספר התושבים הגרים ברשות עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מידי שנה מתפרסמת טבלה ובה מוגדרת "רמת הרשות", לפי מדרגות של מספר התושבים.
קיים פער מובנה בין מספר זה, לבין מספר התושבים שתעודת הזהות שלהם רשומה ברשות המקומית (נתוני מרשם התושבים), בעיקר כיוון שבזה האחרון כלולים גם אזרחים שהיגרו בפועל מהארץ אך כתובתם ברשות נותרה ללא שינוי.
לאחרונה קבע אגף השכר והסכמי עבודה באוצר, בעקבות פניית משרד הפנים, כי במקרים מיוחדים הוא יאשר לתת משקל מסויים לנתוני מרשם האוכלוסין לצורך קביעת גודל הרשות בקביעת "רמת הרשות" בטבלאות שכר הבכירים.
במכתב שפרסם בנושא ביום 17 אפריל 2024, קובע הממונה על השכר באוצר שרשות בה מספר התושבים עפ"י נתוני מרשם התושבים בניכוי התושבים המוגדרים בה "חדל תושב" (הכוונה למהגרים מהארץ לפי הגדרה שרשות האוכלוסין במשרד הפנים מנהלת), גבוה ממספר התושבים המתגוררים בה בהתאם לנתוני למ"ס, באופן שטכנית "רמת הרשות" עולה בדרגה אחת, הרשות תוכל לבקש להכלל בה לצרכי חישוב קביעת הבכירים ובלבד שמתמלאים במצטבר עוד כמה תנאים:
- הפער בין מספר התושבים לפי למ"ס לבין המספר המינימאלי של התושבים המזכה לעבור לרמת הרשות הבאה אינו עולה על 10% ממספר התושבים המינימאלי למספר התושבים המכסימלי ב"רמת הרשות" הנוכחית.
- הרשות מוגדרת כ"איתנה" פיננסית
- הרשות מוגדרת "בינוני" או "גבוה" במדד ההון האנושי שמפורסם ע"י משרד הפנים
רשויות שעומדות בכל התנאים הנ"ל במצטבר רשאיות להגיש למשרד הפנים בקשה להעלאת "רמת רשות" לרמה הבאה.
