הלשכה לשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע ב- 15/12/2020 עדכון למדד החברתי כלכלי. כידוע, המדד מסווג את כל הרשויות המקומיות בישראל לפי עשירונים של איתנות כלכלית-חברתית מ-1 (הנמוך ביותר) ועד 10 (הגבוה ביותר) ומשמש את משרדי הממשלה ואת גופי הסמך הממשלתיים להקצאות דיפרנציאליות של תקציבים ותמיכות.
המדד החברתי-כלכלי נשען על מודל בו מוצבים 14 משתנים המתייחסים לתושבי הרשות (ולא לרשות המקומית כגוף מוניציפלי כלכלי) מהתחומים: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים תעסוקה וגמלאות. המשתנים מוכנסים למודל (שטרם פורסם ע"י הלמ"ס) ובאמצעותו ממוינות הרשויות השונות ל- 10 קבוצות סטטיסטיות דומות. העיבוד הנוכחי מתבסס על נתוני האוכלוסין 2017. העיבוד הקודם בוצע על נתוני 2015.
עפ"י תוצאת ההרצה הפעם, מתוך 255 רשויות מקומיות (2017) ב- 68 (!) חלו שינויים בשיוך באשכול החברתי כלכלי: 56 רשויות עלו ב"ציון" אחד לעומת זאת 11 רשויות ירדו בציון אחד. רשות אחת (חריש עלתה בני "ציונים" מ-3 ל-5)
בין השינויים הבולטים בערים: ירושלים עלתה מאשכול 2 לאשכול 3. הוד השרון, גבעתיים, נס ציונה וקיריית אונו עלו מאשכול 8 ל- 9. לעומת זאת אור יהודה, קירייצ עקרון ושלומי ירדו מאשכול 6 לאשכול 5 .
חשוב להדגיש שהשינויים הנ"ל מבטאים את תמונת הצב בשנת 2017 ונראה שמתוקים לחלוטין מהמציאות הקיימת בישראל היום על רקע משבר הקורונה. כל או כך, ברור שטבלת המדדים החדשה תשפיע מאוד על הקצאות התקציב השונות שמבצעת המדינה באמצעות משרדי הממשלה השונים וכן גופי הסמך, לרשויות המקומיות. שיעור ההשתתפות העצמי (מאצ'ינג) שיידרש כעת ברשויות שציונם עלה, – יגדל.
מצ"ב קישור לפרסום המלא של למ"ס המפרט את כלל השינויים ובכלל זה את השינוי במיקום של כל רשות לעומת מיקומה בפרסום הקודם שהתבסס כזכור על נתוני 2013
