משרד הפנים פרסם בימים האחרונים מסמך בשם "טיוטת תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות), תשע"ח-2017 ". המסמך, המכיל חישובים מורכבים, תכליתו לקבוע את הקריטריונים והכללים לפיהם יחולקו הכספים מקרן הארנונה או בשמה האחר "הקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות".
מצ"ב קישור לטיוטת התקנות
בהזדמנות זו נזכיר את הרקע: במשך עשרות שנים ומאז שנות ה- 50 של המאה הקודמת, רק ערים שהוגדרו "ערי עולים" הורשו לגבות תעריף ארנונה מלא ממבנים או מתקנים ממשלתיים שבתחומן, לעומת ערים ערים אחרות שנאלצו להפעיל הנחה בשיעורים ניכרים על התעריף המלא (עד כדי 70%). הנ"ל יצר עיוות שכן ברבות השנים חלק מ"ערי העולים" הפכו ל"נטולות עולים", בעוד שאחרות שאינן מוגדרות בהגדרה ההיסטורית כערי עולים, קולטות בפועל עליה.
לקריאה נוספת בנושא ערי עולים – לחצו כאן – מסמך מצוין שכתב מרכז המידע והמחקר של הכנסת.
על רקע עפ"י פסיקת בג"צ בנושא, החליטה הממשלה במסגרת חוק ההסדרים 2017-2018 לבטל את ההגדרה "ערי עולים" ותחתיה להקים קרן ממשלתית שתכיל 770 מיליון ש"ח, 500 מיליון ש"ח מתוכם מכספי הארנונה הממשלתית שמשולמת בכל הארץ, עוד 270 מיליון ש"ח תוספת ממשלתית.
בחוק נקבע כי הכספים יחולקו בין רשויות ממעמד סוציו-אקונומי 1 – 7 שקלטו עולים ב- 15 השנים האחרונות או עולים מאתיופיה מ- 1.1.1984, יישובים וערים אלו יקבלו 13% מהתקציב בקרן בהתאם לכללים שייקבעו שרי האוצר והפנים. שאר הכספים יחולקו עפ"י קריטריונים של מעמד סוציו-אקונומי, מדד הפריפריאליות, גודל האוכלוסייה ברשות, מצב פיננסי של הרשות, היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבנים לצורך חישוב הארנונה.
המסמך המצורף כאמור – מהווה את טיוטת ההצעה למנגנון לפיו יחולק התקציב.
הנושא בבדיקה מקצועית של מספר גורמים. נעדכן.
